#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 1 'אמר להם היכן מצינו במדבר ומביא קרבן' וכי לא מצינו במגדף, נזיר, הקדש, קונמות?	מגדף - לא דיבר אלא על דיבור שאוסר ע&quot;י דבורו, נזיר - אין הקרבן על הדיבור אלא להתירו בייין, הקדש - האיסור על כל העולם וכאן דיבר על איסור בשבילו, קונומות - סבר אין מעילה בקונומות.	שבועות כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב. 2 שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא האם לוקה ומדוע? <p dir=""rtl"">ומה הדין במפרש, אמר שלא אטעום?</p>"	"בשבועה ר&quot;ע אמר בכל שהוא כיון שנאסר ע&quot;י דיבורו, חכמים אומרים בכזית כבכל התורה כולה.<p dir=""rtl"">אמר רבא מפרש כבריה ולכו&quot;ע בכל שהוא, וכן אמר שלא אטעום חייב בכל שהוא, דאין טעימה לשון אכילה.</p>"	שבועות כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 3 כמה השיעור שמתחיב על קונמות?	"אמר רב פפא קונומות כיון שאינו מזכיר שם אכילה כמפרש דמי, אבל אם יזכיר 'אכילה עלי קרבן' אינו חייב אלא על כזית.<p dir=""rtl"">לפי' רבינא קרבן מעילה {למ&quot;ד יש מעילה בקונומות} לעולם אינו חייב אלא על שווה פרוטה.</p>"	שבועות כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 4 מה דעת ר&quot;מ וחכמים האם יש מעילה בקונומות?	שנינו בנדרים דלר&quot;מ יש מעילה ולחכמים אין מעילה, לרבינא שפירש את הבריתא 'שני קונומות מצטרפין' לענין קרבן, הופך את הבריתא בנדרים דלר&quot;מ אין מעילה ולחכמים יש.	שבועות כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 4 שני קונומות ושתי שבועות האם מצטרפים למלקות ולקרבן?	"למלקות - כשלא הזכיר אכילה לא צריך צירוף, כשאמר אכילה מזו עלי קרבן אכילה מזו עלי קרבן ודאי שאין מצטרפים, כשאמר קונם אכילה משתיהן עלי (מזו ומזו) - לחכמים קונמות מצטרפין, שבועות אין מצטרפין מתוך שחלוקות לחטאות אין מצטרפות ור&quot;מ (למסקנא) לית ליה האי סברא וגם הם מצטרפים. <p dir=""rtl"">לשבועה - לחכמים כנ&quot;ל, לר&quot;מ שניהם לא מצטרפין (כתוס' דלפי' זה לא הופכים את ר&quot;מ).</p>"	שבועות כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 [שבועה שלא אוכל ואכל עפר האם חייב] בעי רבא שבועה שלא אוכל עפר שבועה שלא אוכל חרצן בכמה?	"אמר רבא שבועה של אוכל ואכל עפר פטור.<p dir=""rtl"">בעי רבא שבועה שלא אוכל עפר, האם שיעורו בכזית כיון שהזכיר לשון אכילה או דלמא כיון שאין בנ&quot;א אוכלים עפר דעתו על כל שהוא - תיקו.</p><p dir=""rtl"">(את&quot;ל עפר במשהו) הסתפק שבועה של אוכל חרצן, כיון שאוכלים אותו בתערובת דינו כאוכל בכזית, או כיון שלא אוכלים אותו בעיניה דעתו על כל שהוא - תיקו (ובעי רב אשי בנזיר באת&quot;ל ששיערו בכזית).</p>"	שבועות כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 2 נזיר שאמר שבועה של אוכל חרצן (וכן הנשבע לאכול שאר איסורים) בכמה?	"(את&quot;ל בעלמא שבועה שלא אוכל עפר שיעורו בכזית) הסתפק כיון שכזית בין כך אסור לו משום נזיר דעתו על פחות מכזית או כיון שאמר שלא אוכל גילה דעתו שבא לאסור על עצמו בכזית.<p dir=""rtl"">נפשט מדפי' ר&quot;ל את המשנה שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטריפות וכו' במפרש חצי שיעור, אף שהוא כבר אסור, בסתמא בלא מפרש דעתו על כזית, ה&quot;נ בסתם אינו חייב על פחות מכזית.</p>"	שבועות כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב: 3 שבועה שלא אוכל ושתה האם חייב ומנין?<p dir=""rtl"">האם יש לזה ראיה מהמשנה?</p>"	"אמר ר' חייא בר אבין אמר שמואל שבועה שלא אוכל ושתה חייב, אב&quot;א סברא דאמר אינש לחבריה נטעום מידי ועיילי ואכלי ושתו, אב&quot;א קרא &quot;ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשיך...ובשכר...אכלת שם&quot; וגמר שכר שכר מנזיר מה שם יין אף כאן יין וקרי לשתית יין אכילה.<p dir=""rtl"">אמר רבא אף אנן נמי תנינן 'שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת, מדהוצרך לחדש בשתיה ש&quot;מ שהיא בכלל אכילה [ומה דתני בסיפא שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים, כיון דאמר אחר אכילה שתיה ש&quot;מ שלא התכוין לכלול את השתיה באכילה. מסיפא שבועה שלא אוכל ואכל אוכלים שאינם ראוים ושתה משקים שאינם ראוים אין ראיה דא&quot;ל שאמר נמי שלא אשתה].</p>"	שבועות כב:		
